פספורט ראש השנה תשפ"א

היינו צריכים להשלים את עסקת מכירת ישראייר מזמן. זאת האכזבה הגדולה ביותר שלי וגם הכישלון האישי הגדול שלי פספורט 18 ליעדים שלא עברו את משרד הבריאות ולשדות תעופה שנפסלו ע"י מערך הביטחון. כל שינוי הנדסי, כל נתיב טיסה וכל נהלי ההטסה - כולם אושרו על ידי הגורמים המקצועיים. אנחנו לדוגמא מהחברות הבודדות שהצוותים שלהם טסים עם חליפות חלל ונוסעים ללא מסכות מדווחים ומטופלים בדיוק כפי שמטופל נוסע שעישן בטיסה. המהלכים הללו שדות 3 , שדות תעופה בסין 4 אפשרו לנו לפקוד תעופה בהודו, לטוס לקזחסטן, אוזבקיסטן, איי טיסות מטען 150- פארו ועוד. ביצענו למעלה מ שתרמו לנו לשיפור ניכר בתזרים המזומנים". אתה עובד סביב השעון ומראשית משבר הקורונה אפשר להעריך שבקושי ישנת. סליחה אבל אתה נראה עייף ושחוק. כמה זמן אפשר למשוך ככה? משפטים 3 "צביקה יוכמן מייסד קרן סקיי אמר לי שמלווים אותי לכל אורך המשבר. הראשון, למנהלים שעובדים קשה יש מזל וסיכויי ההצלחה שלהם גדלים. השני, מי שישן על הרצפה לא יכול ליפול מהמיטה והשלישי, יוסי שאל את אבא שלו, אבא מתי נגיע ללונדון? האב השיב - שתוק ותמשיך לשחות. כל אלו מיושמים יום יום שעה שעה בקרב צוותי הניהול והתפעול שלנו. האירוע הזה שוחק אבל אין ברירה, ממשיכים לשחות. משבר לא פותרים. משבר מנהלים". אתה מתנהל שנים בלי בעל בית אמיתי המשקיע כסף בחברה ביום סגריר. אדוארדו אלשטיין, בעל השליטה בישראייר, אף מיליון 5 הגדיל לעשות כשלווה מישראייר דולר ולא החזיר עד היום. היו לך רגעי שפל במשבר הזה? "מערכת היחסים שלי עם אדוארדו אלשטיין פתוחה וטובה. אני מעריך שאם תשאל אותו הוא יפרגן להנהלת ישראייר על ניהול המשבר ואף יהיה גאה בהתנהלות. יחד עם זאת, במישור המשפטי, למנכ״ל יש חובת נאמנות ברורה לחברה וליכולת השרידות שלה לאורך זמן. ראו מה נאמר לפני מספר ימים על ידי מחזיקי האג"ח של אי. די. בי. להנהלת אי. די. בי. - הובלתם את החברה לאבדון, נרדוף אחרי ההנהלה, הידיים שלכם צריכות לרעוד ועוד. באירועים כאלו אין כפל תפקידים. מוטלת עליי החובה לעשות הכל בכדי לגבות את החוב ולהציל את העסק. מסיבה זו קיצצנו בשכר, דחינו ועוד. במשבר כזה בכל 2019 תשלומי בונוסים על רבעון נבחנת על ידי רואי החשבון הוספת הערת עסק חי לדו"חות החברה ובשל המאמצים הניכרים הללו נמלטנו עד כה מהערה זו. חשוב לזכור אין כפל תפקידים. באמנת הבטיחות של ישראייר התחייבתי לעשות הכל בכדי לשמור על רמת בטיחות אווירית גבוהה, כל הטייסים שומרים על כשירות. בניהול הכספי אני מחויב לעשות הכל בכדי למנוע את קריסת החברה, הכל כולל גביית חוב מבעל השליטה. התקשורת מתה על חיכוכים כאלו. אנחנו לעומת זאת, בוחנים אותם בצורה עניינית ואני בטוח שהחוב ישולם בהקדם". בכנות. כמה פעמים אמרת לעצמך, מה אני צריך את זה? "בכנות, אין יום שזה לא עובר במוחי. אבל אני מתייחס לתחושה הזאת כאל מתיחת שרירים באימון כושר. אם זה לא כואב סימן שלא מתחת מספיק את הארגון ואת עצמך. אם זה כואב סימן שאתה בעליה". לפני שנה בדיוק אמרת בראיון, "עייפתי מהזיגזוג. בעל הבית יהיה חייב לקבל החלטה. יהיה חייב לשחרר ולהתפשר אחרת הוא מגדיל את הסיכון לפגיעה בנכנס של עצמו". מה הכי אכזב אותך השנה? "בעל הביתשל ישראייר נמצא באירוע מאתגר מול שלוש סדרות האג"ח של אי.די.בי. זאת האכזבה הגדולה ביותר שלי וגם הכישלון האישי הגדול שלי. היינו צריכים להשלים את עסקת המכירה מזמן. ברמה האישית, אני מהרהר בכך מדי יום. מה היה קורה אילו היינו היום חלק מאל על, חלק מקבוצת יואב גולן, חלק מפורטיסימו. יש לכך השלכות מרחיקות לכת לכאן ולכאן. אנחנו חייבים להשלים את עסקת המכירה של ישראייר עד דצמבר לשותף אסטרטגי שיכול לתרום למכירות של החברה ביום יום". קיבלת הצעות עבודה מפתות מחוץ לענף התעופה ובחרת להישאר. למה? "שאלה טובה. ברור שאילו הייתי מודע לעוצמת המשבר כנראה שהייתי בוחר אחרת. מצד שני, משברים יכולים להיות הזדמנות נדירה לשינוי. כעת כאמור נותר לשתוק ולהמשיך לשחות ולבחון את קבלת ההחלטות רק בעוד שנה".