

מוסף רומניה
יום שישי ח באדר תשע"ה 51.20.72
»
פספורט
»
10
מ
בוקרשט יצאנו מזרחה לכיוון
, וממנה
SLOBOZIA
סלובוזייה
,
TULCEA
הצפנו אל טולצ'אה
בירת מחוז הדלתא של הדנובה. כמקדמה
לקראת שפעת המים המצפה לנו
בהמשך, נפתחו ארובות השמיים וגשם
זלעפות שטף והציף את האזור.
הדנובה מתפצלת סמוך לעיר טולצ'אה
לשלושה יובלים מרכזיים הזורמים אל
הים השחור, וביניהם מאות תעלות,
אגמים ומקווי מים. כל השטח העצום,
000,486 קמ"ר, מהווה שמורת טבע
מיוחדת במינה, המתאפיינת בצמחיית
מים ויער מגוונת וסבוכה ובמושבות קינון
ודגירה של שפע בעלי כנף: ברווזים, אווזים,
חסידות, שקנאים, קורמורנים ועוד. לאורך
חופי האגמים, היובלים והתעלות, צמחייה
עבותה ומעט כפרים קטנים, שתושביהם
"חיים על המים", תרתי משמע.
השייט אל נבכי הדלתא, בין מים לשמיים,
בינות לעצים נישאים וגדות מוריקות, הוא
חוויה יוצאת דופן של נופים מרהיבים,
שלווה עמוקה ורק ציוץ הציפורים וחרחורי
המנוע של הספינה מפרים את הדממה.
מומלץ: יומיים-שלושה של בילוי בדלתא
של הדנובה. לשוט (רק עם מדריך מקומי,
כי אפשר ללכת לאיבוד בסבך התעלות),
לדוג, להתבונן בבעלי הכנף (משקפת
חובה), לטייל על גדות המים, ביערות ובין
הכפרים, לאכול ולשתות בחיק הטבע,
להתענג על השקט והשלווה.
היובלים של הדנובה נשפכים, כאמור, אל
הים השחור, אך כדי להגיע אל חופיו, דרך
היבשה, צריך לחזור אל טולצ'אה וממנה
להדרים לעבר ריביירת הנופש של הים
השחור.
,
MANGALIA
מעיר החוף מנגליה
הסמוכה לגבול הבולגרי, שיצאו לה מוניטין
גם כאתר מרפא פופולארי, עלינו צפונה
דרך עיירות הנופש ה'רומאיות': סטורן,
ונוס, יופיטר, נפטון ואולימפ, כשלאורך כל
רצועת החוף ממוקמים בתי מלון, בתי
קפה ומסעדות.
בדרכנו צפונה ביקרנו בעיר הנמל
קונסטנצה, השער הימי של רומניה אל
העולם, ומלבד שרידי הכובשים היוונים,
הרומאים והטורקים, עיקר העניין התיירותי
מתמקד בטיילת החוף, גינות ציבוריות,
מרכזי בילוי והקזינו המפואר של העיר. עם
כל הכבוד הראוי, קונסטנצה לא הייתה
אלא תחנת מעבר בדרכנו ללינת לילה
בעיירת הנופש המפורסמת מאמאיה
. ייחודה של מאמאיה, הוותיקה
Mamaia
בעיירות הנופש, בהיותה מוקפת מים
משני עבריה, במזרח הים השחור ובמערב
אגם מים מתוקים. ומלבד זאת, כמובן,
עשרות בתי מלון ורצועת חוף רחבה.
ממאמאיה שמנו פעמינו מערבה לעבר
בוקרשט ובדרך הארוכה למדי עשינו שתי
הפוגות בלתי נמנעות. ראשית, לנשום
את אויר ואווירת הכפר הרומני, ודווקא
בכפר של צוענים, שיצאו בהמוניהם
מבקתותיהם העלובות לצפות בתיירים
המוזרים הנלהבים משום מה לצלם את
הדלות האקזוטית. ובהמשך, לסיור מקיף
ביקב כפרי בחבל פראחובה, ממנו נפרדנו
בקושי רב הלומי שיכר, נושאים מטען כבד
של בקבוקי יין, שמחירם משתווה פחות
או יותר לבקבוקי מים במחוזותינו.
ומכאן בדרך המלך לבוקרשט.
בין שפך הדנובה לריביירה של הים השחור
דוד אדלר
שיט בדלתא של הדנובה